חוויות הקרבה למוות
תוכל ללמוד עוד על התרגומים השונים של חוויות הקרבה למוות ולחקור את הפורטל בשם www.academia.edu.
נֵוְרוֹלוֹגְיָה, פִּיזִיקָה תְּאוֹרֵטִית וּמַתְמַטִּיקָה
זֹאת תְּאוֹרִיה פִּיזִיקִית שֶׁמִּטַּרְכֶּת לִהְיוֹת מַסְבִּירָה וּמַתְאִימָה אֶת חַוְוָות הַקְּרָבַת-מָוֶת שֶׁל הָאָדָם, בְּמֵאֲמָצִים לְתֵאֵר אֶת יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ הַגּוּף הָאָדָם. זֹאת הַדְּפָסָה רִאשׁוֹנִית, וְיֵשׁ צְפוּיוֹת לַדְּפָסוֹת מְתֻקָּנוֹת וּמְשׁוּלָבוֹת בְּעָתִיד.
חוויות קרובות למוות ומציאות
אחת מאוניברסיטאות הרפואה הטובות ביותר בעולם היא:
Imperial College London
London, UK
מדעי הרפואה
צאת האדם מהגוף ופיתוח הטכנולוגיה של זה
חוויות קרובות למוות של אדם
אחת מבסיסות הפיזיקה להבנת יציאה מהגוף של אדם היא תיאוריה הפיזיקה של נסיעה בזמן. זה אומר גם שמתוך תיאוריית הנסיעה בזמן ניתן להפקיד תיאוריה של יציאה מהגוף של אדם. יציאה מהגוף של אדם אין אפשרות להבין בלתי נכון ללא הבנה של תיאוריית הנסיעה בזמן. יציאה מהגוף של אדם היא מקרה מיוחד של נסיעה בזמן. לפני הבנת הפיזיקה של יציאה מהגוף של אדם, יש צורך תחילה להבין את הפיזיקה של נסיעה בזמן של אדם. יציאה מהגוף, או התפרדות ממערכת העצבים של אדם, מבוססת על התפשטות גלי אלקטרומגנטי בהיפררום, כלומר מחוץ לחלל-זמן, בעקבות פעילות החשמל של אלפי נוירונים. אספקט זה מהווה את הפיזיקה היסודית של יציאה מהגוף, או חוק הפיזיקה הבסיסי של יציאה מהגוף.
טומוגרפיה ברזוננס מגנטי גרעיני
תמונות מגנטיות (MRI) הן השיטה הנפוצה והנמצאת בשימוש הכי הרבה בתהליכי תמונה. זו כמעט שאינה ניתנת להחלפה במחקרי המוח ובנוירומדע. לדוגמה, בתהליך התמונה בעזרת מגנטים יש יצירת תמונה דמויתית כמו בתהליך הקומפיוטרי רנטגן, המהווה אחת מבסיסי התהליכים של השקפת התמונה. טכנולוגיית הרזוננס המגנטית היא הבסיס גם לתהליך קידוד במהירות רעידה. בתהליך התמונה באמצעות מגנטים אין אפשרות לייצור יוניזציה באיברי האדם, לכן תהליך המגנטים הוא הרבה יותר בטוח לגוף האדם מהתמונה בקומפיוטר טומוגרפי (CT) או התמונה בפט טומוגרפי (PET). רזולוציית התמונה במגנט גבוהה יותר מהתמונה הטומוגרפית, וניתן להגבירה עוד יותר על ידי הזרקת אנשור נוזלי לשיווק הדם. חומרים מולחים נמצאים בשימוש גם בתהליך הטומוגרפיה.
טכנולוגיות דימוי נוספות
מלבד דימוי באמצעות מגנטים, ישנן טכנולוגיות נוספות לדימוי, כמו דימוי רנטגן (דימוי רנטגן רגיל, טומוגרפיה גאומטרית, טומוגרפיה מחשבית), רפרודוקציה גרעינית (דימוי בעזרת מצלמה גמה, טומוגרפיה חיובית פוזיטרונים) וסריקת אולטרסאונד. דימוי רנטגן רגיל הוא הטכנולוגיה הוותיקה ביותר מביניהם. טכניקת הרזוננס המגנטית משמשת כבר שנים רבות במחקר ובכימיה. ניתן להשתמש באותה השיטה גם לצורך דימוי חלוקת ספקטרלית של חלקיקי גרעין בגוף האדם. אותיות המידה המודדות הן חלשות מאוד, ולכן ניתן לחקור בעיקר את התפלגות המים (מים ופוספור) בלבד.
טכנולוגיית הדמיה בעזרת מגנטים
היום ניתן ליצור שדות מגנטיים אחידים בגודל אדם. מקובל לקרוא לזה "שדה מגנטי בסיסי", מכיוון שבנוסף לשדה זה יוצר שדה גרדיאנטי המייצר שינויים מרחביים בשדה המגנטי. זה עוזר לקבוע את מיקומם של ליבות המימן בתוך גוף האדם, ולכן ניתן ליצור מפת כמות ומיקום ליבות המימן בגוף האדם. במכשיר המדידה של תהליך הדמיה בעזרת מגנטים, באמצעות השדה המגנטי הבסיסי יוצר שדה מגנטי סטטי חזק בצפיפות של זרם 2-3 T (ניתן גם להשתמש בשדה חלש הרבה יותר). שדה מגנטי המשתנה בכיוונים x, y ו-z נוצר על ידי קוטב הגרדיאנט. קוטב ה־RF שולח ומקבל סיגנל תדר רדיו. לאחר מכן, הסיגנל מובא למחשב דרך המקלט, שם הוא מעובד ונבחן את תוצאות המדידה.
טומוגרפיה מחשבית בפנים רפורמטורית
בטומוגרפיה מחשבתית בפנים רפורמטורית משתמשים בתהליך של קישור מגנטי, שבו משתמשים בשני שדות מגנטיים: שדה מגנטי סטטי ושדה מגנטי גרדיאנט. שיטה זו מאפשרת ליצור שדה מגנטי בגדלים שונים בחלקי האובייקט המתוצג. בעזרת שדה הגרדיאנט, ניתן לבחור נקודה, קו או מישור בהם גרעונות המימין מגיבים לדהימות חריגה. באזור מסוים מודדים צפיפות אטומית וזמני התרפית. הסיבוב של שדה הגרדיאנט סביב האובייקט מאפשר יצירת דימוי. למשל, נתונים ממדים מכיוונים שונים מתמוזגים במחשב ומאפשרים יצירת דיוקן פרוזקציונלי דומה לטומוגרפיה קומפיוטרית רפורמטורית. זהו אחד מהיסודות העיקריים של תהליך הפרוזקציה.
חוויות קרובות למוות
מגמה נפוצה במדע מכונה את התודעה של האדם כתוצאה מתהליכים אלקטרו-מכניים במוח. לפי התיאורים הללו, תודעת האדם נכבה במקרה של מותו, ועם זאת, המחקר המדעי עדיין לא הוכיח במובן מוחלט את תקפות התיאורים האלה. לדוגמה, המחקרים הנוירוכירורגיים של וילדר פנפילד מראים על תלות התודעה של האדם במוחו הביולוגי. הוא הגיע למסקנה שתודעת האדם יכולה להתנתק מהמוח הביולוגי שלו. המדע המודרני רגיל לא להיות חסון מעיסויים ולכן אין לו אפשרות להעריך בדיעבד באופן רציונלי את המציאות של חוויות הקרובות למוות. המדע לא מוכיח את הממשק בין חיים לאחר מות האדם. חוויות קרובות למוות נראות כתופעות מתפיסה, אשר אין להן מקום בתחום המדע הרציונלי.
פיזיקת יציאה מגוף האדם
פיזיקת יציאה מגוף האדם מבוססת באופן יסודי על תיאוריית הנסיעה בזמן. זאת אומרת שניתן להפקיד את תיאוריית הנסיעה בזמן לתיאוריית יציאה מגוף האדם. אי אפשר להבין את יציאה מגוף האדם בלעדי תיאוריית הנסיעה בזמן. יציאה מגוף האדם היא מקרה מיוחד של נסיעה בזמן. לפני שנבין את הפיזיקה של יציאה מגוף האדם, עלינו להבין תחילה את הפיזיקה של נסיעה בזמן של האדם.
פיזיקת הזמן והמרחב
היציאה מהגוף, כלומר התיפלגות השדות ממערכת העצבים של האדם, מבוססת על התפשטות גלי אלקטרומגנטיים במרחב היפררוחמי, מחוץ למרחב הזמן-מרחב, דרך פעולה חשמלית של אלפי נוירונים. היבט זה מהווה את הפיזיקה הבסיסית של יציאת הגוף, או במילים אחרות, את החוק הפיזיקלי של יציאת הגוף. היבט פיזיקלי זה קובע את כל הפיזיקה הבסיסית להבנת תפילוג השדות ממערכת העצבים של האדם, שבו מבוססת היציאה הפיזית האמיתית של הגוף. תאוריית טבע העולם של תפיסת הזמן-מרחב מתארת את התנועה הפיזית של האדם בזמן. לדוגמה, האדם מסוגל לתזוזה בזמן אל העבר או העתיד. כל גוף פיזיקלי זז בזמן - לעבר העתיד.
קיימות רק כאור
בחוויות של קרבת מוות, אנשים לעתים רבות רואים בדיוק "יצורי אור" (מצורפת קיום חי, הקיימת רק כאור). ביצורי האור מוזכרים קרובי משפחה שנפטרו, חברים קודמים שנפטרו או מישהו שמוכר. על כן, מצביע מעשה כזה על כך שיש ליצורים "בשפתיים" אלו קיום כשדה אלקטרומגנטי, מכיוון שאור הוא גם גל אלקטרומגנטי מהידע הפיזיקלי. בהתבצע היציאה מהגוף, האדם רואה את עצמו גם כאור, לכן נובע מכך שכנידוף מתגבר מהגוף של האדם (ובדיוק ממערכת העצבים), מופרדים שדות פיזיקליים שאלה אלפי ניורונים יוצרים באמצעות טעינה שלהם. שדות פיזיקליים הנפרדים מהמוח מהם בתור גלי אלקטרומגנטיים.
יצורי האור באמנות הפופ
יצורי האור מוצגים גם בתרבות הפופ. לדוגמה, בסרט בשם "מלכת הקוסם" מופיעה דמות בשם גאלדריאל, שהיא מלכת ממלכת האלפים ומשטרצת היערות. בסרט, גאלדריאל היא אישה ארוכה, כמעט שני מטרים, מלאת ידע וחכמה, לוחמת עצומה. היא מתון ואלגנטית, חן ועוצמתית. לה יכולות קסמיות ונוכחותה דורשת הערכה. כל אלה הם מאפיינים שגם אנשים מכירים מחוויות הקרבה ליצורי האור בזמן שלהם קרוב לסיום. בדומה לקיסריות בסרטים, שגדולות מהחיים. הם מושלים בכל מרחב שהם נכנסים אליו. הם מעלינו, האורה שלהם נמשכת למרחקים. הם יפים ומושלמים, עם יותר גאון.
מיצור האור והאלוהים
אדם מתחשב בחוויות דומות למוות ניכר קרבתו של מיצור אור מיוחד מאוד. בהתאם לרקע התרבותי הדתי או האתאיסטי של האדם, הוא עשוי לראות בתוך היצור הקדוש הזה את האל, את המשיח, את בודהה, את אללה או את דמות קדושה אחרת. יודעי אמונה, אתאיסטים וגם אגנוסטים רואים את היצור האור הזה העליון. ממנו מתנהגת אהבה עליונה והבנה עליונה. האור של היצור הזה הוא מאוד בוהק. הוא משתק את העין ביותר. המצור הזה מפיץ אור בלתי רגיל. האהבה והאושר שמשם מתפשטים אינם ניתנים לתיאור במילים. למחשבה האנושית, המוח הרגיל, שאינו חווה תחוויה כזו, זה אין כדי לדמיין.
מקצה המנהרה זוהרת אור מבריק
אחרי הפרדתו מהגוף הגופני שלו, האדם מתחיל להבין כי כנראה הוא על גבול המוות. מהר מאוד הוא רואה מנהרה גדולה כהה. הוא מרגיש את משיכתו אל תוך המנהרה הזו. אך לאחר זמן קצר, מקצה המנהרה נראה אור זורח במיוחד. בקצה המנהרה מתקרבות אליו מפגש מיציאת שני אורות, שהם מקרים אור בצורה עוצרת נשימה, ולמרות זאת מאוד נעימים. הם משתפים את האדם בתחושה של שמחה ורוגע על כל הקיום. רבים מאלה שחוו חוויות דמות נפילת מות תיארו את התחושה של אהבתם של אותם אורות כ"אהבה הכי טהורה" שיכולה להתקיים ביקום.
שעריות הזמן-מרחב, הידועות גם כמערבות התולעה
גם ברוב החוויות הסמוך למוות רואים סוגים שונים של מנהרות. יתכן והן בעצם מדובר במנהרות בפרוזדור של הזמן-מרחב, שבאמצעותן ניתן לחצות מרחקים גדולים מאוד בזמן קצר או לנסוע בזמן. אך איך יצרו יצורי האור את המנהרות הללו, אינו ידוע בדיוק. עולה שאלה, איך זה אפשרי שבחוויות הסמוך למוות רואים באמת מנהרות של זמן-מרחב, אבל הן נוצרות לדוגמה במיטת ההחייאה בבית החולים בסביבה של אדם שנמצא בתהליך המותו? ואיך זה אפשרי שאנשים חיים באותו המקום (למשל רופאים) לא מזהים את יצירתן ותפעולן של מנהרות זמן-מרחב, למרות שהן כל כך גדולות שהאדם יכול לעבור בתוכן בקלות? במראה ראשוני נראה כי אין תשובה אפשרית לשאלות הללו, אך למעשה המסתורין הזה ניתן להבין בצורה יחסית פשוטה ורציונלית.
על פי חוויות סמוך למוות, רואים בקצה המנהרה את היקום
כאשר אדם עובר במנהרת הזמן-מרחב, הוא רואה את היקום. הוא רואה את היקום ישירות. ביקום קיימות מיליוני גלקסיות ועוד יותר כוכבים בהם. לראות את זה בעיניים ערות הוא האירוע הגדול והחשוב ביותר בחיי האדם. יפהפיות היקום וגודלו מרשימים מאוד. יש לתחושה של קטנות ובנידון. האדם מודע לכך שהקיום הוא האושר הגדול ביותר שניתן לחוות. העליה להשתתף במסע מרהיב זה מובילה על ידי היצורים המאירים.
בקצה המנהרה הוא המציג את היקום, מהם רק חלומות של כוסמונאוטים
יקום הוא אוקיינוס של הגלקטיקות
ביקום, כוכבים מהווים מערכות ענקיות שנקראות גלקסיות. הגלקסיות נוצרות ומתפתחות רק במשך זמן רב מאוד. מבנהן נמשך לשתף פעולה. הכבידה מושכת ערפיל ענק של אבקה וגזים שנמצאים בחלל בין הכוכבים. הכבידה היא אשה של הגלקסיות. הכבידה מחזיקה את הגלקסיות יחד, אך גם מושכת אותן זו לצד זו. לרוב, הגלקסיות מתרחבות כאשר הן קרובות זו לזו ומתמזגות. אך גם הגלקסיות עצמן מהוות מערכות ענקיות יותר מהכוכבים. הכבידה יוצרת אשה של קבוצות גלקסיות. לדוגמה, הגלקסיה של הדרקון שייכת לקבוצה גלקסית שנקראת הקבוצה המקומית. בה מתגלות שלושים ושלוש גלקסיות בלבד.
ההתחלה הכוללת: הפיצוץ הגדול של היקום
תאוריית הפיצוץ הגדול מציינת שמצב היקום הנוכחי הוא שונה ממצבו הקודם והעתידי. בעבר היה חומר ביקום כל כך חם וצפוף, שאור לא יכול היה להתפשט בחופשיות בחלל. כבר בשנות ה-1940 הוצעה השערה על פי תאוריה זו, שכך נוצר הרקע המיקרוגלי. בשנות ה-1960 התגלתה התופעה הזו, וגרמה לאפיקורה תאוריה סטצי-תאומצה, המתחרה עם תאוריה הפיצוץ הגדול, לצפיותיו התהדרות מופתעת. בעזרת תאוריות הפיזיקה המודרניות, כאשר נותרים מתקדמים בהסתכלות אחורה על ההתרפשותו הובל, מתגלה יחידה גרביטציונית שבה כל המרחקים מתקטעים וכל הטמפרטורות והלחצים מתקרבים לאינסוף. מה המשמעות הפיזיקלית של כך, זה לא ברור. על פי דעתם של הרבים מן הפיזיקאים, התשובה מתמצתת בכך שהבנתנו של חוקי הפיזיקה חסרה מספר, ובמיוחד הרגשת ההתעמקות בתורת הכבידה הקוונטית.
זמן ומרחב התחילו עם הפיצוץ הגדול
פיצוץ גדול לא היה פיצוץ במרחב הקיים, לפחות לפי ההבנה המודרנית שלנו, אלא ייצור משותף של חומר, מרחב וזמן ממצב הסינגולריות המקורי. ההתרחבות ניתנת לראייה דרך היחסות הכללית שאומרת שככל שהגלקסיה מסוימת מאיתנו (המתבקש) רחוקה יותר, היא נמצאת נמוך מאיתנו. עדות למצב שלאחר הפיצוץ הגדול בכ־300,000 שנה, ניתן למצוא ברדיד מיקרוגל רקעי או קרינת הרקע הקוסמית: באותו זמן, פוטונים התנהגו בספקטרום קרינה דומה לגוף שחור מוחלט. תיאוריה של הפיצוץ הגדול היא תיאוריה המובילה בקוסמולוגיה המדעית המודרנית לגבי התפתחות המוקדמת של היקום. היא מתבססת על ההנחה שהמרחקים בין הגלקסיות הניתנים לראיה שהם רחוקים יותר זמן קדימה, ניתן להוריד אותם למצבים קדמוניים יותר של היקום. על פי זאת, נמצא שככל שמתקדמים בזמן לאחור, היקום מתחמם ומתצפן יותר.
סינגולריות ההתחלתית של היקום
היקום התחיל במצב שאין ניתן להחיל עליו חוקי פיזיקה ידועים. מרכיבים יסודיים מאוד מצביעים עם זאת כי הצפיפות בהתחלה הייתה בערך 1094 גרם•ס"מ^(-3) והטמפרטורה בערך 10^32 קלווין (ראה סולם פלאנק). על פי תמידה "לפני" זמן פלאנקי (לפני 5.39121•10^(-44) שניות, בקיצור נקבע ערכו בדרך כלל כ-10^(-43) שניות לצורך פשטות) לא היו לקיצור מאפיינים רציפים, לכן דברים הקשורים למרווח הזמן בין 0 ל־10^(-43) שניות הם ללא משמעות. דברים דומים חלים על המרחב. כאשר המרחק הוא בין 0 ל־1.61624•10^(-35) מטר (מרחק פלאנקי, בקיצור נקבע ערכו בדרך כלל כ־10^(-35) מטר), אין למרחב מאפיינים רציפים. לכן דברים שקורים במרחקים בין 0 ל־10^(-35) מטר אין להם משמעות. לכן לא ניתן לתת ערך מדויק לנפח היקום בזמן פלאנקי.
Concept design: Marek-Lars Kruusen
All rights reserved. This ( literary and audiovisual ) work is protected by copyright and international law. No part of this work may be reproduced by mechanical or electronic means or used in any other way, including photo reproduction, information storage and creation of inventions ( technologies ) presented in the work, without the permission of the copyright owner ( i.e. the author of the given work ). Unauthorized reproduction and distribution, or parts thereof, may result in severe civil and criminal penalties, subject to the maximum statutory penalty. The author can be contacted by email: univisioon@gmail.com.
The visual design of these web pages uses photo and video materials that are not created by the author (i.e. Marek-Lars Kruusen). This means that the photo and video materials are taken from various websites, which allow free use and/or which have been purchased specifically for the design of this website. We show the sources of the used photo and video materials immediately below as follows. However, all the literary content is the author's (i.e. Marek-Lars Kruusen's) own creation, in which the works of other authors have not been used.
Photo and video material of other authors have been used, but in some cases the photos have been changed and the videos re-edited by Marek-Lars Kruusen. I repeat: only such photo and video materials have been used that are in public domain and/or that have been purchased specifically for the design of this website.
Absolutely all literary content is the author's own creation (i.e. Marek-Lars Kruusen). The author spends much more resources on the creation of literary content than on the visual design of the website. Therefore, the authors of the literary content and the visual content of the given website can be different, and the literary content is also much larger than the visual volume of the website. Photo and video materials (web design as a whole) illustrate all given literary content. Visual design is one good artistic expression of literary content. For example, a music video is a visual expression/dimension of a composition, in which case the authors of the music and the video may be different. For example, there are many different authors in cinematography: producers, editors, special effects artists, animators, actors, etc.
This also means that the works of other authors have been used in the case of photo and video materials, but nevertheless the entire composition/montage/entirety of the website is the work of Marek-Lars Kruusen. In this sense, Marek-Lars Kruusen has “the role of a producer/director" in "movie language". Photo and video materials are mostly taken from the following websites:
www.pixabay.com
www.wallpaperflare.com
www.spacetelescope.org
www.youtube.com
However, if the authors of the used photo and video materials still have questions/problems concerning the right to use these materials, the author of this website can be contacted by email: univisioon@gmail.com.
